<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ד'</h1>
<h2>דף מג.</h2>
שנינו (מגילה ו' ב') קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני. מסקינן בגמרא (ד' ב') בברייתא שאם חל זמן קריאתה בשבת אין קורין אותה בשבת אלא מקדימין וקוראין קודם השבת ומפרש בשבת מ"ט לא קרינן אמר רבה הכל חייבין במקרא מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות בר"ה והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דשופר. ובפרק לולב וערבה (מ"ג א') מפרש מפני מה אין לולב ביום ראשון דוחה את השבת ואומר שם משום דלא ידעינן בקבועא דירחא ומספק אין לדחות שבת. וזה הטעם עצמו בשופר. ויש לדקדק בטעם זה ואין לי להאריך. ושם פירש ר"י שאין אומר דלא ידעינן עתה אלא גזירה שמא יגזרו שמד שלא ללמוד ולא נדע (תד"ה לא).
